מיתוס היופי

פֶטיש ספרותי

לע', באהבה

 

נעמי וולף

מטעמי אביונות זמנית, בזמן האחרון אני נאלצת לשאול ספרי ספרייה או לפשוט על ארונות הספרים של חברי. לפני שבוע, ע' הקטנה (להבדיל מע', השייטת הגדולה) קנתה את ספרה של נעמי וולף, המהדורה המתורגמת של 'מיתוס היופי— על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים'. אני זקוקה לספר הזה בדחיפות לצורכי עבודה. אי אפשר להסתפק בפרקים החינמיים הספורים מהמהדורה האנגלית, שהצלחתי לדוג במהלך שיטוטי ברשת. אתמול בערב נפגשנו בתולעת ספרים.

ע' נשאה בתיקה את קליין ואני התיישבתי והתחלתי לקרוא. כעבור עשר דקות שמתי לב שאני מדברת לעצמי. ע' שוטטה בחנות, עיניה בורקות בהתרגשות. בתוך עשר דקות היא פירקה את מדף 'ביקורת התרבות' ואת מדף השירה. 'אנירוצההכלאניחייבתאני'—ע' הניחה על הכיסא שמונה ספרים ואלבום אחד ושני ספרי שירה, נשמעת כמו מישהו שחטף התקף חריף של היפר-ונטילציה ואני הבנתי שהגיע הזמן לגלם את תפקידה של האחות הבכירה והאחראית.

"כסף-שמסף", הסטודנטית המצטיינת הזו שהיא גם אחרונת המורות האידיאליסטיות שאני מכירה, נחרה בבוז. בסופו של דבר התכווצה הערימה וע' גיהצה שלושה ספרים. רציתי לכתוב על וולף ודיברתי על ע'.
וולף לא זקוקה לי כמליצת יושר, ולפיכך אסתפק בדבר אחת העורכות של המהדורה העברית, חנה נוה: (עריכה מדעית: חנה נוה, עריכת תוכן: דנה אולמרט)

"…..בישראל מופעלת תרבות מיתוס היופי דרך פרסומות לתמרוקים, לסיגריות, לבגדים, למכוניות, לדיאטות, לחומרי ניקיון ולמוצרים רבים נוספים. עולם הפרסומת הוא ללא ספק הערוץ האגרסיבי, הבוטה, הנצלני, האלים והמדכא ביותר של שיווק מיתוס היופי, והוא מופעל כדי לרוקן נשים מנכסיהם החומריים והרוחניים. הניתוח הביקורתי של וולף מאפשר לנו להבחין בנוכחותו של המיתוס גם במקומות אחרים, כגון בתפקידים שמגלמות נשים בסדרות טלוויזיה ישראליות, בכתבות על 'מובילי תרבות'……/ בקבלתו של ערוץ פלייבוי לחיק ערוצי הטלוויזיה וביחס הרך כלפי פורנוגרפיה בכלל; בדחיית הצעת החוק המתירה נישואים אזרחיים, דחייה המפקירה נשים לעריצות הסקסיסטית של הממסד הדתי ומנציחה את שפלות רוחן….. /
לפיכך יש להניח שהספר הזה יעורר אי-נחת בקרב רבות ורבים וטוב שכך, שכן הוא מעניק לנו כלי ביקורתי רדיקלי ומבט חדש ומפוכח על כל היבטי התרבות שלנו. כאן ועכשיו.
חנה נוה ודנה אולמרט

וולף: http://www.roycecarlton.com/speakers/wolf.html

ובאמזון:

 http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0060512180/103-0881797-0764605?v=glance

ואילו בקבוק מציעים הנחה משמעותית של 17 ₪:

 

 http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=128423

 

13 תגובות בנושא “מיתוס היופי

  1. והפוליטיקה הזו בולטת בעיקר בחנויות רשת – הקונגולמרטים של זב"מ, הסטימצקיות למיניהן וכו'.

    אחת מיוצאות הדופן הייתה חנות הדגל של מודן
    בדינזגוף, אבל לאחר
    שנורית, המנהלת המסורה והמצוינת הוזחה משם
    והוגלתה לכיכר המדינה — אין לדעת מה יקרה.

    אהבתי

  2. מצטרפת לאולימפיה- אני גם נוטה "לפרק מדפים" בחנויות ספרים. אך מה שבעיקר מרגיז אותי בחנויות הוא הפליטיזציה של אופן סידור הספרים.
    בזכות אי אילו שילומים ומיני טובין- חלון הראווה והשולחן המוצב בקדמת החנות משופעים בספרי/ו/ה של איזו "מיצי" ואין חשיפה לספרים שזכו לקצת פחות יחצ"נות. זו כנראה הסיבה שצריך "לפרק מדפים" כמו ע'

    אהבתי

  3. פעילה פוליטית, זכותו של כל בעל בלוג לחסום
    תגובות. אין לזה שום קשר לזכויות אדם או לליברליזם.
    אגב, אותה חוסמת מגיבה *תמיד*
    בשמה המלא. בעיני היא ניחנה באינטגריטי
    יוצא דופן. את, לעומת זאת, חותמת בניק.
    לא העזת להטיח בה את הדברים (שלא היו קשורים לנושא
    שהעליתי בפוסט) בשמך המלא.

    אולימפיה, האמת? גם אנימהזן הזה. אבל אני גם סופרת.
    ולכן האושר הצרוף שכרוך בכניסה לחנות ספרים,
    מהול לפעמים בכל מיני התחשבנויות קטנוניות.
    איפה החדש שלי ממוקם וכו' 😦
    אני לא מהזן שניגש קוממיות למוכרת ושואל שאלות ישירות.

    אהבתי

  4. לדעתי, יש לכל בעל אתר – ובוודאי כשמדובר באתר אישי – זכות להחליט על מדיניות של אין או יש תגובות. אם את רוצה להגיב על משהו שהוא או היא כתבו את בוודאי יכולה לשלוח מייל.
    אפשר להטיף לליברליזם, לזכות הציבור לדעת ולטוהר מידות ציבורי באותו זמן. זה לא סותר. לא מדובר פה בנבחר ציבור, הרי.

    אהבתי

  5. רונית,
    לא נתייחס לגופה של מגיבה לבקשתך.
    מה כן?
    מה דעתך על מישהו\י שלא נות\נת זכות להגיב באתר שלו\שלה?
    במיוחד אם היה מדובר תיאוריטית במישהו\י שבאופן נמרץ מטיף לליברליזם, לזכות הציבור לדעת, לטוהר המידות הציבורי?
    סתם מסוקרנת.

    אהבתי

  6. לא, זו לא שיטה.את יודעת שאני לא מצנזרת, פשוט
    התגובה שלך הייתה לגופה של המגיבה
    במקום לגופו של עניין.
    ראבאק,פוליטית, זה מיותר לחלוטין.

    אהבתי

  7. לרוב אני רגישה לנושא הזה:
    מאנגלית: דרור פימנטל וחנה נוה.
    גם אני קראתי בהמשכים באנגלית.
    את 'אש באש' של וולף, אהבתי פחות.

    אהבתי

  8. קראתי באנגלית לפני כמה שנים. מומלץ. גם ספרה החדש יחסית, שעוסק בנושא הבאת ילדים לעולם מנקודת מבט אישית/תרבותית, למרות שלא הספקתי לסיים את הקריאה בהמשכים בברנס&נובל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.