אנטי-מחיקון: אקדמאית רב-כישורית מחפשת עבודה

הסיטואציה: ראיון עבודה באחד מחדרי הכושר הגדולים של תל אביב-יפו-רבתי, שממוקם בטבורה של שכונה אמידה, לא הרחק ממוסד אקדמי.   

העילה: צורך דוחק במקור פרנסה נוסף – מדריכת כושר – שהרי מי שאיננה מכהנת כעורכת הבית של הוצאת ספרים נתונה, מתקשה לשרוד.  

העלילה (ליניארית + שימוש מזערי בזרם תודעתי; נוהג פסול לחלוטין בכתיבה אקדמית יבשושית):

לאחר ששיגרתי מיוזמתי דוא"ל (מונח מתועב, מעדיפה לאין ערוך את ה"אי-מייל" המתועתק) למנהל חדר הכושר, להלן חד"כ, הבה נכנה אותו ר', זימן אותי  הלה – מילה משנאית במקורה (שלושה שאכלו כאחת חייבין לזמן" (משנה, ברכות ז א), שהוראתה בשנים האחרונות מילטון-פרידמנית מובהקת – לראיון. הקדמתי במתכוון כדי להתרשם מהמקום. שני המדריכים שהסתובבו באולמות הכושר המרווחים, גברים לא צעירים, ציינתי לעצמי בסיפוק, נראו לחוצים. רק בתום שעה ומשהו הבנתי למה. ר' הגיע באיחור קל (שלוש וחמש דקות)  ואנו התיישבנו בקיתון הצר, שמשמש כמשרדו.  

ר' הוא עולה בינוני עד חדש מברית המועצות לשעבר, שספג, ינק, גרס והפנים בעליצות את הקפיטליזם המילטון פרידמני במרעו הפשטני. "אני יספר לך קודם מה רע כאן, שתדעי. אני לא דוחף אף אחד לשום מקום ולא לוחץ בכלל", הייתה הפתיחה החיננית, שרוככה בחיוך נעים.

ובאמת, מה רע, תהיתי? הו. בראש ובראשונה, מצלמות אבטחה. אולמות הכושר על עובדיו ועובדותיו, נתונים לסריקה ופיקוח מתמידים, לדברי ר', עקב ריבוי התביעות של מתאמנים שנפצעו בגין "רשלנות של המדריכים". רשלנות של המדריכים??? תהיתי, ונעניתי שבמקום הזה, מרגע שמתאמן נפצע במהלך אימון, הוא תובע הן את הנהלת חדה"כ והן את המדריך שעבד באותה משמרת. או אז, הסביר ר', הוא ממהר אל המצלמות ובודק, שמא העז המדריך במשמרת לשבת לרגע קט או להעיף מבט בטלפונו הנייד, רחמנא ליצלן.

"יש לך כאן אחריות כבדה על כל המתאמנים", לאט ר' בנימה חמורת סבר, וכל זאת בשכר לשעה ("שכר שעתי, עוד פועל פוסט-פרידמני שרווח בעולם חיפושי העבודה) שעולה בשני ₪ בלבד על שכר המינימום. כל האחריות הכבדה הזאת על כתפיי הלא צרות??? תהיתי בדאגה.

או אז, לאחר שהוצעו לי שתי משמרות צהריים נוחות, הגיעה שורת המחץ: "אני נותן לך (שתי משמרות צהריים 'נוחות') – ואת נותנת לי. מה עם משמרת פתיחה בשבת בבוקר בין חמש לעשר?" חמש לפנות בוקר. בחדה"כ הזה מעסיקים את הפועלים המודאגים, שמשוטטים כל המשמרת, משהו כמו ארבע עד חמש שעות רצופות ללא לאות בין דוחקי המשקולות המיוזעים והמתאמנות המתחטבות, פועלי דחק שפניהם הנפולים מונצחים ללא לאות בעדשת מצלמות הכסת"ח הביטוחי שעוקבות אחריהם. הם אמורים לתת לו, למר מנהל.  

באשר לעבודה: אשמח להשתלב במשרה חלקית בחדר כושר מכבד, שאינו עוקב אחר עובדותיו.

תחום נוסף שעסקתי בו בעבר, הוא כתיבה שיווקית. עבדתי כרעיונאית בכירה במיזם אינטרנטי שקרס. אז לא קראנו לתפקיד הזה "מרקום". כיום רווח המונח תִּקְשֹׁרֶת שִׁוּוּקִית = מרקום. מר-קום.

ואני תוהה: האם עובדת/מנהלת מרקום אמורה להיות יצירתית? ואיך בדיוק מכמתים יצירתיות?

האם המנכ"ל שמנכל את הפורטל שקרס – והמשיך לעשות חייל במנכול חברות כושלות נוספות – הוא "יצירתי?"

הצעות קונקרטיות יתקבלו בברכה. תודה.

 

 

  • כללי

2 תגובות בנושא “אנטי-מחיקון: אקדמאית רב-כישורית מחפשת עבודה

  1. מעולה! משעשע ומדכדך כאחד. למרבה הצער, נראה שקשה למצוא כיום מקום עבודה שמכבד את עובדותיו. מאחלת לך שתמצאי בקרוב מקום עבודה שיידע להעריך את שלל כישורייך…

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.