תפסיקו לנטוש. רפרור עצמי מקוון

תפסיקו לנטוש. רפרור עצמי מקוון

נטישות הן גזר דין מוות. נטישות הן גזר דין מוות במשך שנים, גם אני ניזונתי כיד הבורות הטובה, שרווחה בקרב הזעיר בורגנות התל אביבית, מאגדות אורבניות כוזבות על אודות חתולים. כלבים? הורי קרעו את התחת בעבודה, סבתי לא התחברה אליהם במיוחד ורק כשעזבתי את הבית, אחותי הצליחה לשכנע אותם לאמץ כלבונת. בבגרותי אימצתי כלב תועה, שהלך לעולמו בגיל 17.5. בשנה שלאחר מכן מצאתי עבודה כמדריכה בחדר כושר בצפון הישן של תל אביב. כדי לא להיחשף לתביעת דיבה לא אציין מיקום מדויק – אבל המקום, ששינה את שמו – עדיין קיים, לא הרחק ממתחם בזל. היה זה חורף קר וגשום. הגעתי לעבודה לאחר שחייה בברכת גורדון, כשבאמתחתי "מנה חמה”. מחוץ לדלת המתין חתול שעיר וענק, שהתחכך ברגליי וילל. פתחתי את הדלת והוא נכנס בעקבותיי. הייתי מורעבת. כשהכנתי את ה"מנה החמה”, הוא תחב את שפמותיו לאוכל. בלית בררה, חלקנו את המנה הזעירה ולאחר מכן הפכתי את תכולת הארונות וחלקתי איתו כמה ביסקויטים עתיקים. זו הייתה תחילתה של ידידות מהוססת. הבחור מצא מחסה מהקור הנורא ומעט אוכל, והקפיד להתייצב בתחילתן של המשמרות שלי. עד שערב אחד, יצור אנושי דוחה במיוחד, תבע במפגיע לסלקו. אבל למה?? תהיתי. “הוא מסריח ואני שונא חתולים ואני דורש שתסלקי אותו, או שאתלונן עליך". לא סילקתי. שיתלונן. למחרת הבעלים נזפו בי. המשכתי להגניבו פנימה, חרף הנזיפות. בשלב מסוים, האנגורה בעל הפרווה המפוארת-לשעבר, נעלם. כששאלתי את אחת המתאמנות שגרה בשכנות אם ראתה אותו, השיבה: “מה, את לא יודעת? הוא מת. בשבוע שעבר ראיתי את הפגר שלו והתקשרתי לעיריה". יצאתי החוצה ומררתי בבכי. כחודש לאחר מכן, התפטרתי. הבעלים של המכון, שסירבו להקל על ייסוריו של חתול נטוש, התגלו כקטנוניים, נצלניים ומליני שכ. האחד מהם הגדיל לעשות בהזילו דמעות תנין, בעודו מבטיח שהוא נו-רא אוהב חתולים. עובדה, יש לו בבית פרסי יקר, אבל אני חייבת להבין שאי אפשר ככה, ושאם המנויים מתלוננים, חייבים לסלק את החתול. ושהוא באמת מסריח. האנגורה הנטוש הראשון שפגשתי, נרצח עקב שברון לב ואטימות. האנגורה הנטוש הראשון שפגשתי, לימד אותי שיעור על טבע האדם. בעשרים השנים שחלפו מאז, הייתי עדה לאינספור נטישות. נזכרתי בזה למקרא הפוסט הנוגע ללב של אלה, פעילה, בפייסבוקה – כאן: .\Ella Ella Naimi תשתפו כדי שיגיע למשפחה שעברה דירה והשאירו ברחוב! בושה! מייסי הטובה ננטשה לפני יומיים ברחוב. המשפחה עברה דירה והיא הושארה ברחוב. אל תהיו בהלם התרבות שלנו פשוט חולה. למזלה הגענו לפני הפקח ולמעשה הוצלה ממוות. מייסי בת 5, קטנה בגודלה, עדינה ושברירית. כ"כ טובה. מחכה ליד הדלת של האומנה מאז הנטישה. לא עוזבת את הדלת. יומיים היא יושבת ליד הדלת. מסתדרת עם כל יצור חי. תשמח למשפחה יציבה בנפשה שתדע להעניק לה ביטחון ואהבה לכל חייה. לפרטים נוספים, לסמס לאלה: 050-695-67-97. תשתפו כדי שיגיע למשפחה שעברה דירה והשאירו ברחוב! בושה! מייסי הטובה ננטשה לפני יומיים ברחוב. המשפחה עברה דירה והיא הושארה ברחוב. אל תהיו בהלם התרבות שלנו פשוט חולה. למזלה הגענו לפני הפקח ולמעשה הוצלה ממוות. מייסי בת 5, קטנה בגודלה, עדינה ושברירית. כ"כ טובה. מחכה ליד הדלת של האומנה מאז הנטישה. לא עוזבת את הדלת. יומיים היא יושבת ליד הדלת. מסתדרת עם כל יצור חי. תשמח למשפחה יציבה בנפשה שתדע להעניק לה ביטחון ואהבה לכל חייה. לפרטים נוספים, לסמס לאלה: 050-695-67-97.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.