משפחה גרעינית מפוררת

היא יושבת בלובי המשויש ב"בית האמהות הזקנות" וקמצוץ האבות, ומביטה ללא הרף בשעונה.

צ', בת צעירה.

צ' מתבוננת שוב ושוב בשעונה. "מה השעה?" עשרים לשתיים עשרה, עונה ב', בכורה.

השעה 11 וארבעים וחמש דקות. השעה 11 וחמישים דקות. השעה –

 

"אוף. הזמן לא עובר", רוטנת צ' ומגישה מים בכוס חד פעמית ללולי, היורקית הכסופה.

 

צ' יושבת בלובי המשויש של הדיור המוגן כמי שכפאה שד/ה, ממלמלת דברי אהבה ללולי, שלא משה מחיקה.

צ' אוהבת את היורקית ונוטרת לאמה. צ' מעלה גרת עלבונות ילדות רחוקה, ספק בדיה ספק פרשנות מעוותת, מוטה.

צ' נוטרת לבכורה כשזו, מצדה, מרחפת לצדה בעדינות מילולית שלא כדרכה, שמא תחליט צ' לדלל את תדירות הביקורים. דווקא. עונש. להעניש אותה, את ב', את האם הזקנה, את היקום.

צ', ב' ואם אוהבת אחת.

משפחה גרעינית מפוררת אחת.

 

 

 

2 תגובות ל-“משפחה גרעינית מפוררת

  1. לרונית, כדרכי בקודש אני מגיב בשיר-תובנה. שלחתי לפי המייל של ענת ברכת שנה טובה לשתיכן. אם לא ראיתן -הנה היא שוב.

    פאר שמעמיק את הפער

    עזוּב בבית אבות
    מגדל מזהב
    עם בריכה
    וספא
    וחוגים
    הפאר רק מעמיק את הפער בין המציאות המדומה
    לצפייה הכואבת והמתמשכת
    לאַין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s