וָאן הגופות

 

 

וָאן הגופות השחור  אטום

חרכי עיניים של חברה קדישא

דוהר לעברי בחצותי את

הכביש הפנימי

בואכה

החצר האחורית של בית החולים.

 

עגלת בלוני החנקן שעונה כנגד הקיר

משמאלם יד שרה

מפלסת דרך בואכה

קומה 0

היישר לחדר

האוכל.

 

 

 

 

5 תגובות בנושא “וָאן הגופות

  1. לרונית, כמוך כמוני. יש לנו כנראה תופעה שבפסיכולוגיה מגדירים כהפרעת
    'ויסות -חושי' (?) כאלה שחשים כול מה שסובב אותם ומתרשמים ממנו. קצת קשה לחיות עם זה, אבל שווה. מאידך – קצת הומור לא מזיק אף פעם.

    אהבתי

  2. לרונית שלום,
    אני מעריך מאוד את יכולתך המופלאה לקלוט ב"רדאר" שלך, הפועל כנראה מסביב לשעון, לזהות פיסות חיים (ומוות במקרה הזה), שאחרים היו חולפים לידן ללא כול התייחסות, ולתארן במילים ספורות.
    אני מצרף סיפור קצרצר שקשור אולי לנושא.

    טמבל

    הוא היה כזה טמבל, שהוא סבר שהוא נמצא ב'מסע אלונקות' בצבא, ושהחבר'ה 'עשו לו שמיכה'. הוא שמע הרבה מילים נישאות ברוח, והן נשמעו לו כפקודת-יום של המפקד, שגם טרח לציין את גבורתו – שהייתה שקר אחד גדול – ואחריו החרו החזיקו אחרים, שקרנים גם הם אחד-אחד. וכשהמסע החל הוא שמע סביבו טיפוף רגליים, והחבר'ה שנשאו את האלונקה מלמלו דברי תפילה לא מובנים, והוא חשב שבאמת זו תופעה לא רצויה – ההדתה בצבא. וכשהגיעו לחפירה "הגליצ'ו" אותו פנימה, והוא שאל מתי יבואו להחליף אותו במשמרת. אף אחד לא שעה לו. אבל הוא שמע את אחד החבר'ה ממלמל: "המת השתגע", וסתמו את הגולֵל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.