פרדה (נכתב בגינוסר, במהלך כנס מטעם איגוד הסופרים )
( 23.10.2010)
בראשונה מזה 86 לילות
לא אנסו אותי בשנתי המַראות-
קלסתרך הגרום, המדקק,
תועפות עור זרועותיך המדלדלות בינות
לטביעות אסימוני האינפוזיה השחורות,
ראשך ההולך ונשמט, קריסות המערכות
הקטנות והציפייה הדרוכה,
האשמה, לגדולה
שבוששה;
ההזיות, הבלבול, החיוך הכמו-שטיוני
ואחר כך שבעת ימי הגסיסה
בחדרך שבמחלקה,
הפרדה קודם זמנה ולאחריה
זו שאיחרה את המועד-
חמישים דקות לאחר צאת נשמתך-
לא נותר דבר זולת
רגשי האשם, הרחמים
העצמיים,
הזכרונות,
הגעגועים
הכוססים.
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.